החלטה בתיק בש"פ 1653/11

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 23.2.11 (כב' השופט צ' קפאח) במ"ת 56929-11-10 בגדרה הורה כי יש להשאיר את העורר במעצר ביניים עד ליום 13.3.2011.

1.        העובדות הצריכות לעניין והשתלשלות העניינים פורטו בהרחבה בהחלטתו של כב' השופט פוגלמן מיום 16.1.11 (בש"פ 208/11) ובהחלטתו של כב' השופט ג'ובראן מיום 30.1.11 (בש"פ 686/11) כך שאיני רואה טעם לחזור ולגולל מבראשית את העובדות ואת השתלשלות העניינים. אומר בקצרה, כי כנגד העורר הוגש ביום 29.11.10 כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב הכולל ארבעה אישומים. שלושת האישומים הראשונים עניינם בעבירות מין שביצע העורר בבנותיו הקטינות והאישום הרביעי מייחס לנאשם קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש הליכי חקירה. נטען, כי העורר התחמק מהמשטרה ביודעו כי הוא דרוש לחקירה, ובמהלך שיחה טלפונית עם בנו הקטין שאל אותו העורר אם אפשר "לרסק אותה" (את המתלוננת - י.ע.), להכותה, הציע לבנו לשלוח מישהו "להשמיד אותה" ואף שאל אותו אם הוא יכול לשלוח אחד מחבריו לסגור את הסיפור, באומרו כי הוא "מוכן על זה לשבת בכלא". בנו הקטין הביע הסכמה להצעה והעלה רעיון לשלוח מישהו ש"לוקח לום, משפריץ לה את הגולגולת..." וכיו"ב ביטויים.

2.        במהלך הדיון ביום 19.12.10 הסכים בא כוחו של העורר לקיומן של ראיות לכאורה וזאת לצורך הדיון בחלופת מעצר בלבד. בהסכמת הצדדים הוגש תסקיר מעצר בו שלל שירות המבחן את שחרורו של העורר לחלופה, נוכח סיכון להמשך מעורבותו במצבים אלימים בתוך המסגרת המשפחתית, ולאחר שמצא את המפקחים שהציע העורר כבלתי מתאימים.

           בהחלטתו מיום 4.1.11 דחה בית המשפט את בקשתו של העורר להגשת תסקיר משלים מן הטעם שנוכח מסוכנותו אין מקום לבחינת חלופות מעצר נוספות. הדיון נדחה ליום 20.1.2011 לשמיעת טענותיו של העורר לגופן של ראיות. ערר על ההחלטה שלא לבחון חלופות מעצר נוספות הוגש לבית משפט זה ונדחה על ידי כב' השופט פוגלמן ביום 16.1.11 (בש"פ 208/11 הנ"ל).

           בהחלטתו מיום 20.1.11 דחה בית המשפט המחוזי את טענות העורר כי מעצרו אינו חוקי בשל עוצמתן הנמוכה של הראיות, בקובעו כי יש בחומר ראיות לכאורה, ודחה את הדיון לשמיעת טיעון לגופן של ראיות ליום 23.12.11.

           אף על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה בטענה כי תקופת מעצרו הארעי של העורר הסתיימה בטרם התקיים דיון לעניין קיומן של ראיות לכאורה. הערר נדחה על ידי כב' השופט ג'ובראן ביום 30.1.11 (בש"פ 686/11 הנ"ל), שעמד בהחלטתו כי  במעצר ביניים עסקינן, וכי בשלב זה די בהסכמת העורר לקיומן של ראיות לכאורה בדיון שהתקיים ביום 19.12.10.

           בהחלטתו מיום 23.2.11 דחה כב' השופט קפאח את בקשת העורר לשחררו, וקבע כי על אף שהעורר טרם קיבל את כל חומר הראיות, די בחומר הקיים כדי לעמוד ברף של ראיות לכאורה.

           על החלטה זו נסב הערר שלפניי.

3.        לטענת העורר, מעצרו הוא בלתי חוקי מאחר שטרם נערך דיון לגופן של ראיות לכאורה. לטענתו, חלק נכבד מחומר החקירה טרם הועבר אליו ואף אינו מצוי בידי המשיבה, ומשכך, החלטתו של בית משפט קמא להשאירו במעצר נסמכת על מכלול ראיות חלקי בלבד. כל עוד לא נסתיים הדיון בבקשה לקבלת חומר חקירה ובעתירה לגילוי ראיה חסויה מתארכת שלא כדין תקופת השהייה של העורר במעצר. לאור האמור ונוכח תכליתו של סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, עברה תקופת מעצרו ללא שהחל המשפט בענייננו. עוד נטען, כי לשם קביעת מעצר ביניים בית המשפט נדרש לבחון קיומו של "ניצוץ" ראייתי, דא עקא שהיעדרו של חלק מחומר החקירה שולל את יכולתו של בית המשפט לאמוד את עוצמתו של הניצוץ הראייתי. לבסוף, מצביע העורר על מספר פגמים בחומר הראיות הקיים, לרבות העובדה שהבת נשוא האישום השני נמצאה בתולה, ומאחר שאישום זה הינו נדבך מרכזי בקביעת מסוכנותו של העורר, טוען העורר כי יש לשחררו מהמעצר.

4.        העורר הרחיב עד מאוד בטיעוניו בכתב ובעל-פה, ומשכך, אקצר בדברים ואומר כי אין בערר ממש. יש להצר על כך שהעורר מגיע בפעם השלישית לפתחו של בית המשפט העליון עוד טרם שטען לגופה של בקשה למעצר עד תום ההליכים.

           חומר הראיות כנגד העורר כולל, בין היתר, כלהלן:

           א.      הודעותיה של הבת מ' בפני חוקרת הילדים ובמשטרה.

           ב.      חוות דעת חוקרת הילדים.

           ג.      הודעותיה של הבת השנייה.

           ד.      הודאתו של העורר בפני מדובב בחלק מהמיוחס לו (המשיבה הוציאה תעודת חיסיון על פרטים מזהים של המדובב ובדעתה להוציא תעודה מתוקנת לאחר שהעורר נקט גם בהליכי עתירה לגילוי ראיה הקבועה לדיון בפני המותב השומע את התיק).

           ה.      הודעות שנגבו מעובדים בבתי-מלון שונים בתל-אביב אודות שהייתו של העורר בחדר במלון ביחד עם בנותיו במהלך התקופה הרלוונטית (על פי האישום השלישי העורר ביצע מעשים מגונים בבתו בחדר בבית מלון).

           ו.      הודעות של קרובי משפחה על דברים שסיפרה להם הבת מ' בנוגע למעשים מגונים שביצע בה המשיב.

           ז.      תמלילי שיחות בין העורר לאחרים שנקלטו בהאזנת סתר.

           ח.      ביני לביני הורשע בנו של העורר בגין עבירות איומים וקשירת קשר לפגוע באחת מהבנות המתלוננות בניסיון להדיחה בכוח מהודעתה במשטרה, לאחר שהונע לכך על ידי העורר.